תגובות על שאלות אודות מסֹרת הנקוד והתחביר
posted by Doreen Ellen Bell-Dotan, Tzfat @ 11:25 AM
Thursday, January 13, 2022
Wednesday, December 22, 2021
Sunday, November 29, 2009
Sunday, August 16, 2009
posted by Doreen Ellen Bell-Dotan, Tzfat @ 3:43 AM
Thursday, August 13, 2009
צו מניעה של שופט באמריקה לעצור את החיסון הכפוי
30 שנה אחרי שהחיסון הכפוי היה לחוק בארה"ב:
בית משפט באמריקה הוציא צו מניעה לעצור זאת וקובע –
ממשלת ארה"ב וחברות התרופות נושאות באחריות לתוצאות.
יום רביעי, ה-12/08/09: צו מניעה מיקדמי לעצור את כפיית החיסון הוצא בבית המשפט המחוזי-פדראלי של ניו ג'רזי. זה בא אחרי שטים ואוטר, שייצג את עצמו, הגיש ב-31/07/09 תביעה פדראלית המתנגדת לכפיית החיסון, בה הממשלה הפדראלית היא הנתבעת. חתימת השופט על צו המניעה המיקדמי תאסור על הממשלה הפדראלית את אילוצו של אדם כלשהו, בכל מצב, להתחסן מפני שפעת נגד רצונו. היא גם תמנע מכל ממשלה, מקומית או מדינתית, לחסן בכפייה מישהו, ותאסור שלילת שירות או זכות חוקתית אחרת מאדם שלא התחסן. טים ואוטר הגיש, בצד התלונה, גם כמה דפים של עדויות להצגה בפני בית המשפט.
המסמכים בכתב התביעה של טים ואוטר נכתבו לא רק לצורכי הגשה לבית המשפט האמריקני אלא גם כדי להפיץ אותם בין פעילים ברחבי העולם ולספק להם רעיונות בדבר הגשת כתבי תביעה דומים במדינותיהם ולעצור את אילוץ החיסון. טים ואוטר מאמין כי ככל שתתפשט האמת בדבר הסכנות הכרוכות בחיסון, תצליח בסופו של דבר חסימת אילוץ החיסון בקנה מידה עולמי. הוא מזהיר את האנשים – אין לפחד, יש להתמקד במשימת החסימה של אילוץ החיסון.
צו מניעה מיקדמי יעצור מיידית את חובת החיסון בכל מדינות ארה"ב.
בית המשפט, אחרי ששמע את ההצעה לצו המניעה וקרא את המסמכים התומכים בה, קובע בצו המניעה כי הממשלה הפדראלית היתה מעורבת בהתרשלות רבה – היא נכשלה בביצוע חקירה הולמת של בטיחות התחסין המיועד לשימוש בסוף שנה זאת וב-2010, והעדויות שנמסרו מצדיקות חקירה מעמיקה יותר בעניין בטיחותו של התחסין נגד שפעת.
בית המשפט הורה: אסור לממשלה לקבוע כי אדם כלשהו נדרש לקבל חיסון נגד שפעת, אלא מרצונו החופשי. הממשלה הפדראלית לא תרשה לאיזו ממשלה, מקומית או מדינתית, או לאיזו קבוצה, לקבוע כי אדם כלשהו נדרש לקבל חיסון נגד שפעת אלא מרצונו החופשי.
ממשלת ארה"ב נתבעת על התרשלות רבתי ועל הפרת החוקה.
במסגרת עילת התביעה טען ואוטר כי הממשלה הפדראלית התרשלה כאשר מימנה וקידמה תחסינים שלגביהם הוכח כי סכנתם מרובה והפיקוח על ייצורם רופף. התחסינים, שנועדו להימסר בסוף 2009 וב-2010, מכילים מתכות כבדות ובתוכם תרכובת כספית (Thimerosal mercury), שהוכחה כחומר הגורם לאוטיזם בילדים שמערכת החיסון שלהם הוחלשה, וחומרים מסוכנים אחרים. ממשלת ארה"ב הכריזה כי היא תאלץ את הציבור האמריקני לקבל תחסינים אלה נגד שפעת, גם נגד רצונם, במסמך חתום בידי השרה לבריאות ולשירותי אנוש, קתלין סבליוס.
הוא המשיך וטען כי יצרני התחסינים עומדים לעשות קופה של מיליארדי דולרים ממכירת התחסינים, ומוציאים כבר כעת מיליונים במסע פרסום של "מגפה עולמית בדרגה 6" אשר, על פי העדויות, איננה קיימת במציאות. הממשלה הפדראלית לא דרשה מארגון הבריאות העולמי (WHO) להציג עדויות המאשרות מגפה עולמית כנ"ל. לא נאספו עובדות, לא נגבו עדויות בשבועה, לא נחקרו עדים, לא נערך שימוע ולא נבחנו גלאים לפני שהוצאו ההכרזות השערורייתיות. ארגון הבריאות העולמי הכריז על "מגפת שפעת בדרגה 6" מסיבית, אף כי רק כמה מאות נפטרו ממנה בכל העולם, בעוד רבים יותר מתים כל שנה משפעת רגילה.
ואוטר הצביע על מספר רב של עדויות לפיהן הממשלה הפדראלית נכשלה בהכשרה מועטת מדי של המועסקים על ידה, עד כי הם אימצו בלהיטות את הקביעה הבלתי מבוססת של WHO על אף ריבוי עדויות המראות ההפך.
אילוץ להתחסנות מפר את התיקון הרביעי לחוקה בהתירו לסוכני הממשלה להיכנס לבתים ולהכריח אנשים להתחסן, או להעביר אנשים בכוח למקום אחר לצורך חיסונם. הוא מפר גם את התיקון החמישי לחוקה בשלילת חירותם של אנשים ללא הליך משפטי תקין.
ואוטר טען כי הממשלה הפדראלית התרשלה חמורות בהתיחסות בלתי נאותה אל ממצאים עובדתיים שנחקרו במשך שנים רבות ע"י מקצועני בריאות מוערכים, ולפיהם הוכח כי החיסונים נגד שפעת כרוכים בתופעות לואי שגרמו נזקים כבדים למטופלים. המרכז לבקרת מחלות (CDC) הודיע כי תרכובת הכספית הנ"ל אמנם מוספת לתחסיני השפעת הנמצאים בהכנה כיום.
הממשלה נכשלה בחקירת הספסרות. צפי הכנסות של מיליארדי דולרים במכירת תרופות עלול להביא ארגונים להצגת איומי-שוא שיגרמו להיסטריה המונית בלתי מוצדקת המובילה לחיסונים כפויים.
הממשלה נושאת באחריות לרשלנות קשה כי מועסקיה נכשלו לחקור כיאות אירוע בו מארז נגיפים חיים של שפעת החזירים השתחרר. אחת מהחברות העיקריות הקשורות לפעילות הממשלתית, "באקסטר(Baxter) תחסינים", היתה מעורבת במשלוח נגיפים חיים של (גם) שפעת העופות (וגם שפעת ספרדית שגרמה למגיפה אחרי מלחמת העולם הראשונה) שהשתחרר ברכבת מלאת אדם לפני חודשים מספר. טכנאי המעבדה הקשורה ל"המרכז הלאומי לשפעת" בג'נבה, שוויץ, נסע לציריך כדי לקבל שמונה בקבוקונים, בהם חמישה מלאים בנגיפי H1N1 (שפעת החזירים). אולם הקרח היבש כשל, הלחץ הפנימי התגבר והבקבוקונים התפוצצו כשהרכבת נכנסה לתחנה סואנת.
העיתון הבריטי הנודע "The Telegraph" מסר ב-02/07/09 כי תחסין שפעת שנוסה על חסרי-בית גרם למותם של 21 מהם.
ואוטר טען כי קיים שפע של עדויות לפיהן אין הממשלה מתכוונת לספק למתחסנים את רשימת רכיבי התחסין, ואת השפעות הלואי השליליות העלולות להיגרם, לפני מתן החיסון. מרבית הציבור לא יידעו כי התחסין מכיל כספית, דהיינו:Thimerosal mercury.
ואוטר בקש צו-שופט שיאלץ את הממשלה לפרסם את רכיבי התחסין ואת השפעות הלואי שלו, ולספק מידע זה לכל המתכוון לקבל חיסון נגד שפעת – לפחות שלושה ימים בטרם מתן החיסון. התעלמות מצו-שופט זה היא הפרת זכות התובע: תביעה שהממשלה תציית לתיקון הראשון לחוקת ארה"ב בדרישה שתתחבר לחופש הדיבור. לפי התיקון הראשון אזרח זכאי לביטוי חופשי וגם לקבלת ביטוי ממשלתי חופשי – כשהיא מקדמת שימוש בעניין כמו חיסון ציבורי.
הכרזת הממשלה כי 'לא יוכל אדם שנפגע מהתחסין לתבוע אותה בגין נזקיו', היא עקיפה גמורה של הקונגרס ומערכת המשפט והפרת התיקון השביעי לחוקה המעניק זכות לתביעת נזיקין. ואוטר בקש צו-שופט שיחשיב כנוגדי-חוקה כל הכרזה, תקנה או חוק דומה שיאסרו על אנשים תביעות נזיקין הנובעות מהתחסין של 2009 – 2010.
למידע נוסף: www.avn.org.au
נא להפיץ!
מתורגם ע"י דניאל דותן, צפת
30 שנה אחרי שהחיסון הכפוי היה לחוק בארה"ב:
בית משפט באמריקה הוציא צו מניעה לעצור זאת וקובע –
ממשלת ארה"ב וחברות התרופות נושאות באחריות לתוצאות.
יום רביעי, ה-12/08/09: צו מניעה מיקדמי לעצור את כפיית החיסון הוצא בבית המשפט המחוזי-פדראלי של ניו ג'רזי. זה בא אחרי שטים ואוטר, שייצג את עצמו, הגיש ב-31/07/09 תביעה פדראלית המתנגדת לכפיית החיסון, בה הממשלה הפדראלית היא הנתבעת. חתימת השופט על צו המניעה המיקדמי תאסור על הממשלה הפדראלית את אילוצו של אדם כלשהו, בכל מצב, להתחסן מפני שפעת נגד רצונו. היא גם תמנע מכל ממשלה, מקומית או מדינתית, לחסן בכפייה מישהו, ותאסור שלילת שירות או זכות חוקתית אחרת מאדם שלא התחסן. טים ואוטר הגיש, בצד התלונה, גם כמה דפים של עדויות להצגה בפני בית המשפט.
המסמכים בכתב התביעה של טים ואוטר נכתבו לא רק לצורכי הגשה לבית המשפט האמריקני אלא גם כדי להפיץ אותם בין פעילים ברחבי העולם ולספק להם רעיונות בדבר הגשת כתבי תביעה דומים במדינותיהם ולעצור את אילוץ החיסון. טים ואוטר מאמין כי ככל שתתפשט האמת בדבר הסכנות הכרוכות בחיסון, תצליח בסופו של דבר חסימת אילוץ החיסון בקנה מידה עולמי. הוא מזהיר את האנשים – אין לפחד, יש להתמקד במשימת החסימה של אילוץ החיסון.
צו מניעה מיקדמי יעצור מיידית את חובת החיסון בכל מדינות ארה"ב.
בית המשפט, אחרי ששמע את ההצעה לצו המניעה וקרא את המסמכים התומכים בה, קובע בצו המניעה כי הממשלה הפדראלית היתה מעורבת בהתרשלות רבה – היא נכשלה בביצוע חקירה הולמת של בטיחות התחסין המיועד לשימוש בסוף שנה זאת וב-2010, והעדויות שנמסרו מצדיקות חקירה מעמיקה יותר בעניין בטיחותו של התחסין נגד שפעת.
בית המשפט הורה: אסור לממשלה לקבוע כי אדם כלשהו נדרש לקבל חיסון נגד שפעת, אלא מרצונו החופשי. הממשלה הפדראלית לא תרשה לאיזו ממשלה, מקומית או מדינתית, או לאיזו קבוצה, לקבוע כי אדם כלשהו נדרש לקבל חיסון נגד שפעת אלא מרצונו החופשי.
ממשלת ארה"ב נתבעת על התרשלות רבתי ועל הפרת החוקה.
במסגרת עילת התביעה טען ואוטר כי הממשלה הפדראלית התרשלה כאשר מימנה וקידמה תחסינים שלגביהם הוכח כי סכנתם מרובה והפיקוח על ייצורם רופף. התחסינים, שנועדו להימסר בסוף 2009 וב-2010, מכילים מתכות כבדות ובתוכם תרכובת כספית (Thimerosal mercury), שהוכחה כחומר הגורם לאוטיזם בילדים שמערכת החיסון שלהם הוחלשה, וחומרים מסוכנים אחרים. ממשלת ארה"ב הכריזה כי היא תאלץ את הציבור האמריקני לקבל תחסינים אלה נגד שפעת, גם נגד רצונם, במסמך חתום בידי השרה לבריאות ולשירותי אנוש, קתלין סבליוס.
הוא המשיך וטען כי יצרני התחסינים עומדים לעשות קופה של מיליארדי דולרים ממכירת התחסינים, ומוציאים כבר כעת מיליונים במסע פרסום של "מגפה עולמית בדרגה 6" אשר, על פי העדויות, איננה קיימת במציאות. הממשלה הפדראלית לא דרשה מארגון הבריאות העולמי (WHO) להציג עדויות המאשרות מגפה עולמית כנ"ל. לא נאספו עובדות, לא נגבו עדויות בשבועה, לא נחקרו עדים, לא נערך שימוע ולא נבחנו גלאים לפני שהוצאו ההכרזות השערורייתיות. ארגון הבריאות העולמי הכריז על "מגפת שפעת בדרגה 6" מסיבית, אף כי רק כמה מאות נפטרו ממנה בכל העולם, בעוד רבים יותר מתים כל שנה משפעת רגילה.
ואוטר הצביע על מספר רב של עדויות לפיהן הממשלה הפדראלית נכשלה בהכשרה מועטת מדי של המועסקים על ידה, עד כי הם אימצו בלהיטות את הקביעה הבלתי מבוססת של WHO על אף ריבוי עדויות המראות ההפך.
אילוץ להתחסנות מפר את התיקון הרביעי לחוקה בהתירו לסוכני הממשלה להיכנס לבתים ולהכריח אנשים להתחסן, או להעביר אנשים בכוח למקום אחר לצורך חיסונם. הוא מפר גם את התיקון החמישי לחוקה בשלילת חירותם של אנשים ללא הליך משפטי תקין.
ואוטר טען כי הממשלה הפדראלית התרשלה חמורות בהתיחסות בלתי נאותה אל ממצאים עובדתיים שנחקרו במשך שנים רבות ע"י מקצועני בריאות מוערכים, ולפיהם הוכח כי החיסונים נגד שפעת כרוכים בתופעות לואי שגרמו נזקים כבדים למטופלים. המרכז לבקרת מחלות (CDC) הודיע כי תרכובת הכספית הנ"ל אמנם מוספת לתחסיני השפעת הנמצאים בהכנה כיום.
הממשלה נכשלה בחקירת הספסרות. צפי הכנסות של מיליארדי דולרים במכירת תרופות עלול להביא ארגונים להצגת איומי-שוא שיגרמו להיסטריה המונית בלתי מוצדקת המובילה לחיסונים כפויים.
הממשלה נושאת באחריות לרשלנות קשה כי מועסקיה נכשלו לחקור כיאות אירוע בו מארז נגיפים חיים של שפעת החזירים השתחרר. אחת מהחברות העיקריות הקשורות לפעילות הממשלתית, "באקסטר(Baxter) תחסינים", היתה מעורבת במשלוח נגיפים חיים של (גם) שפעת העופות (וגם שפעת ספרדית שגרמה למגיפה אחרי מלחמת העולם הראשונה) שהשתחרר ברכבת מלאת אדם לפני חודשים מספר. טכנאי המעבדה הקשורה ל"המרכז הלאומי לשפעת" בג'נבה, שוויץ, נסע לציריך כדי לקבל שמונה בקבוקונים, בהם חמישה מלאים בנגיפי H1N1 (שפעת החזירים). אולם הקרח היבש כשל, הלחץ הפנימי התגבר והבקבוקונים התפוצצו כשהרכבת נכנסה לתחנה סואנת.
העיתון הבריטי הנודע "The Telegraph" מסר ב-02/07/09 כי תחסין שפעת שנוסה על חסרי-בית גרם למותם של 21 מהם.
ואוטר טען כי קיים שפע של עדויות לפיהן אין הממשלה מתכוונת לספק למתחסנים את רשימת רכיבי התחסין, ואת השפעות הלואי השליליות העלולות להיגרם, לפני מתן החיסון. מרבית הציבור לא יידעו כי התחסין מכיל כספית, דהיינו:Thimerosal mercury.
ואוטר בקש צו-שופט שיאלץ את הממשלה לפרסם את רכיבי התחסין ואת השפעות הלואי שלו, ולספק מידע זה לכל המתכוון לקבל חיסון נגד שפעת – לפחות שלושה ימים בטרם מתן החיסון. התעלמות מצו-שופט זה היא הפרת זכות התובע: תביעה שהממשלה תציית לתיקון הראשון לחוקת ארה"ב בדרישה שתתחבר לחופש הדיבור. לפי התיקון הראשון אזרח זכאי לביטוי חופשי וגם לקבלת ביטוי ממשלתי חופשי – כשהיא מקדמת שימוש בעניין כמו חיסון ציבורי.
הכרזת הממשלה כי 'לא יוכל אדם שנפגע מהתחסין לתבוע אותה בגין נזקיו', היא עקיפה גמורה של הקונגרס ומערכת המשפט והפרת התיקון השביעי לחוקה המעניק זכות לתביעת נזיקין. ואוטר בקש צו-שופט שיחשיב כנוגדי-חוקה כל הכרזה, תקנה או חוק דומה שיאסרו על אנשים תביעות נזיקין הנובעות מהתחסין של 2009 – 2010.
למידע נוסף: www.avn.org.au
נא להפיץ!
מתורגם ע"י דניאל דותן, צפת
posted by Doreen Ellen Bell-Dotan, Tzfat @ 8:15 AM
Thursday, July 30, 2009
קריאה נחרצת לכל דוברי עברית ואנגלית
מעט מאד מידע על הסכנה הקטלנית של "חסון" השפעת מתורגם לעברית.
יש הרבה מידע באנגלית בהרבה אתרים.
ממשלת ישראל מעבירה חוק להכריח את הצבור לקחת את ה"חוסן" נגד השפעת.
זה לא חסון - זה הוירוס עצמו.
בקריאה נחרצת אני מתחננת לכל מי שיכול להבין אנגלית ללמוד את הענין בעצצכם, במיוחד המחקר של העתונאית האוסטרית JANE BURGERMEISTER ולהפיץ הזהרה לדוברי עברית חד לשוניים בכל פורום, כל אתר, כל בלוג, כל אתר אפשרי.
כל ה"חסונים" ששלחו לאוסטריה ולצ'כיה היו מזוהמים.
הוירוס שבזריקות עשוי במעבדה. הוא הרכבה של השפעת הספרדית שגרמה להרבה אנשים למות אחרי מלחמת העולם הראשונה, שפעת החזירים ושפעת העופות.
הוא הרג 63% של האנשים בסין שקבלו את ה"חסון".
אנא, תחמדו את הענין ולהזהיר את הישראלים שדוברים רק עברית.
הם מתכוונים להשתמש בצבא להכריח אנשים לקחת את ה"חסון" ואף לפתוח מחני רכוז. ראו זאת ב-FOX NEWS:
http://www.youtube.com/watch?v=QtGofsHaj3M
דורין אלן בל-דותן, צפת
מעט מאד מידע על הסכנה הקטלנית של "חסון" השפעת מתורגם לעברית.
יש הרבה מידע באנגלית בהרבה אתרים.
ממשלת ישראל מעבירה חוק להכריח את הצבור לקחת את ה"חוסן" נגד השפעת.
זה לא חסון - זה הוירוס עצמו.
בקריאה נחרצת אני מתחננת לכל מי שיכול להבין אנגלית ללמוד את הענין בעצצכם, במיוחד המחקר של העתונאית האוסטרית JANE BURGERMEISTER ולהפיץ הזהרה לדוברי עברית חד לשוניים בכל פורום, כל אתר, כל בלוג, כל אתר אפשרי.
כל ה"חסונים" ששלחו לאוסטריה ולצ'כיה היו מזוהמים.
הוירוס שבזריקות עשוי במעבדה. הוא הרכבה של השפעת הספרדית שגרמה להרבה אנשים למות אחרי מלחמת העולם הראשונה, שפעת החזירים ושפעת העופות.
הוא הרג 63% של האנשים בסין שקבלו את ה"חסון".
אנא, תחמדו את הענין ולהזהיר את הישראלים שדוברים רק עברית.
הם מתכוונים להשתמש בצבא להכריח אנשים לקחת את ה"חסון" ואף לפתוח מחני רכוז. ראו זאת ב-FOX NEWS:
http://www.youtube.com/watch?v=QtGofsHaj3M
דורין אלן בל-דותן, צפת
posted by Doreen Ellen Bell-Dotan, Tzfat @ 3:32 AM
Thursday, March 05, 2009
תלונה על צפיפות ברכבת
אל משרד הבטחון, פניות הצבור
משרד התחבורה, פניות הצבור
נסענו ברכבת מעכו לבאר שבע ביום ראשון האחרון, ה-1 במרץ ש"ז. רצינו 'לתפוס' את הרכבת היוצאת מעכו ב-09:48 לבאר שבע. עמדנו על הרציף מס' 1 בתחנת עכו, ממנו – על פי ההכרזה הרשמית וכן בדרך כלל – אמורה הרכבת לצאת. עד 10:05 לא באה שום רכבת לתחנה ולא היה כל הסבר לאיחור. לפתע התעורר הרמקול לחיים וממנו בקעה הודעה, בקול בהול במקצת, המורה לנו לעבור מיד לרציף מס' 3 דרך המנהרה. עשינו זאת, עם כל חפצינו, בזריזות מרבית. ברציף מס' 3 חכינו עוד כ-10 דקות ואז הגיעה רכבת מן הדרום. הקורא ברמקול דרש מהנוסעים, שהתעתדו להגיע ברכבת זאת לנהריה, לרדת לרציף ולהמתין לרכבת מיוחדת שתקח אותם לנהריה ואנו הוזמנו לעלות על אותה רכבת. יצאנו מעכו ב-10:25.
עד חיפה הרכבת אספה נוסעים נוספים עד להתפקע. חיילים ישבו על הרצפה בכל מקום. לא יכולנו לעבור מרוב צפיפות. נסיון להשתמש בתא השירותים היחיד שיכולנו להגיע אליו הסתיים במפח נפש: האסלה היתה סתומה לחלוטין מרוב השימוש בה. ביציאה מתחנת חוף הכרמל נעצרה הרכבת ללא תנועה, וברמקול הכריזו כי "הרכבת עמוסה מדי ולא תוכל להמשיך אלא אם כן יירדו כל העומדים במעבר וימתינו לרכבת הבאה 5 דקות". רבים ירדו; רבים אחרים (מנסיון מצטבר, לדאבוננו) לא האמינו ל-"5 דקות" זה ונותרו ברכבת. בסופו של דבר הרכבת יצאה לדרך בכל זאת והגענו לבאר שבע באיחור של שעה לפחות. כך, כמו בקר לשחיטה, מובילים בני אנוש בישראל.
אחד מאנשי תחנת באר שבע נעלב, בשם "רכבת ישראל", כשאמרנו לו שלא היו שירותים ברכבת. היה עלינו להסביר לו כי פירושה של אסלה סתומה הוא חוסר יכולת להשתמש בשירותים, כלומר: אין שירותים ברכבת. נסעה אתנו אשה בהריון מתקדם. ייסוריה של הרה הממתינה 3 שעות כדי להגיע לשירותים מסודרים אינם סוד. זרמנו אל השירותים בתחנת באר שבע, וחיילת אחת אמרה כי "זה עוד היה מרווח, יחסית לימי ראשון אחרים." כלומר, לפי התרשמותה, בנסיעות קודמות היא סבלה יותר מצפיפות ודוחק. "אז למה אתם לא מתלוננים?" דורין שאלה אותה. "דבר אל הקיר," היא ענתה. אנו מקווים להיווכח כי היא טעתה, ויש כתובת לתלונה על השירות ברכבת.
כל אחד יודע כי בימי ראשון הרכבת עמוסה. אנו מבינים כי בעיה דומה קיימת בימי חמישי. אנחנו, ב"ה, גמלאים, ונוכל להחליט כי מעתה לא ניסע ברכבת בימי א או ה. אבל החיילים, הסטודנטים ושאר הנוסעים הרגילים בימי א/ה אינם קובעים לעצמם את מועדי הנסיעה, כלומר: הם נידונים לנסיעה מפרכת ומבזה. מדוע על החיילים והסטודנטים להגיע ליעדיהם מותשים כאילו עשו את הדרך ברגל? הלא כל הנחוץ הוא הנהגת רכבת אחת נוספת, דו-קומתית, בימי ראשון, וגם בימי חמישי (בתיאומי זמנים, כמובן). רבותי, מנהלי הרכבת – ודאי תוכלו לסדר זאת. גם אם הרכבת היא מונופול.
עובדה: חזרנו מבאר שבע לעכו ביום שלישי לפנות ערב. ברכבת היו נוסעים רבים, אך לא יותר מדי. אנשים השתמשו בתא השירותים, אך לא סתמו אותו. הרכבת יצאה בזמנה והגיעה בזמנה. כאילו רצו אנשי הרכבת להראות לנו: נוכל לתת שירות גם כך. אין להתייחס לשינויי עומס כמו אל גזירה ממרום, אלא לקחת זאת כאתגר. הרי איש אינו נוסע ברכבת חינם – משרד הבטחון משלם לרכבת ישראל תמורת הסעת החיילים, והשירות הלקוי שהחיילים מקבלים הוא גזל כספי הציבור; צפיפות מוגזמת היא נזק ודאי לרכוש צה"ל ועלולה לגרום לפגיעה בבריאות הנוסעים (או, ח"ו, גרוע מזה).
בברכה
דורין ודניאל דותן, צפת
העתק: הנהלת רכבת ישראל
אל משרד הבטחון, פניות הצבור
משרד התחבורה, פניות הצבור
נסענו ברכבת מעכו לבאר שבע ביום ראשון האחרון, ה-1 במרץ ש"ז. רצינו 'לתפוס' את הרכבת היוצאת מעכו ב-09:48 לבאר שבע. עמדנו על הרציף מס' 1 בתחנת עכו, ממנו – על פי ההכרזה הרשמית וכן בדרך כלל – אמורה הרכבת לצאת. עד 10:05 לא באה שום רכבת לתחנה ולא היה כל הסבר לאיחור. לפתע התעורר הרמקול לחיים וממנו בקעה הודעה, בקול בהול במקצת, המורה לנו לעבור מיד לרציף מס' 3 דרך המנהרה. עשינו זאת, עם כל חפצינו, בזריזות מרבית. ברציף מס' 3 חכינו עוד כ-10 דקות ואז הגיעה רכבת מן הדרום. הקורא ברמקול דרש מהנוסעים, שהתעתדו להגיע ברכבת זאת לנהריה, לרדת לרציף ולהמתין לרכבת מיוחדת שתקח אותם לנהריה ואנו הוזמנו לעלות על אותה רכבת. יצאנו מעכו ב-10:25.
עד חיפה הרכבת אספה נוסעים נוספים עד להתפקע. חיילים ישבו על הרצפה בכל מקום. לא יכולנו לעבור מרוב צפיפות. נסיון להשתמש בתא השירותים היחיד שיכולנו להגיע אליו הסתיים במפח נפש: האסלה היתה סתומה לחלוטין מרוב השימוש בה. ביציאה מתחנת חוף הכרמל נעצרה הרכבת ללא תנועה, וברמקול הכריזו כי "הרכבת עמוסה מדי ולא תוכל להמשיך אלא אם כן יירדו כל העומדים במעבר וימתינו לרכבת הבאה 5 דקות". רבים ירדו; רבים אחרים (מנסיון מצטבר, לדאבוננו) לא האמינו ל-"5 דקות" זה ונותרו ברכבת. בסופו של דבר הרכבת יצאה לדרך בכל זאת והגענו לבאר שבע באיחור של שעה לפחות. כך, כמו בקר לשחיטה, מובילים בני אנוש בישראל.
אחד מאנשי תחנת באר שבע נעלב, בשם "רכבת ישראל", כשאמרנו לו שלא היו שירותים ברכבת. היה עלינו להסביר לו כי פירושה של אסלה סתומה הוא חוסר יכולת להשתמש בשירותים, כלומר: אין שירותים ברכבת. נסעה אתנו אשה בהריון מתקדם. ייסוריה של הרה הממתינה 3 שעות כדי להגיע לשירותים מסודרים אינם סוד. זרמנו אל השירותים בתחנת באר שבע, וחיילת אחת אמרה כי "זה עוד היה מרווח, יחסית לימי ראשון אחרים." כלומר, לפי התרשמותה, בנסיעות קודמות היא סבלה יותר מצפיפות ודוחק. "אז למה אתם לא מתלוננים?" דורין שאלה אותה. "דבר אל הקיר," היא ענתה. אנו מקווים להיווכח כי היא טעתה, ויש כתובת לתלונה על השירות ברכבת.
כל אחד יודע כי בימי ראשון הרכבת עמוסה. אנו מבינים כי בעיה דומה קיימת בימי חמישי. אנחנו, ב"ה, גמלאים, ונוכל להחליט כי מעתה לא ניסע ברכבת בימי א או ה. אבל החיילים, הסטודנטים ושאר הנוסעים הרגילים בימי א/ה אינם קובעים לעצמם את מועדי הנסיעה, כלומר: הם נידונים לנסיעה מפרכת ומבזה. מדוע על החיילים והסטודנטים להגיע ליעדיהם מותשים כאילו עשו את הדרך ברגל? הלא כל הנחוץ הוא הנהגת רכבת אחת נוספת, דו-קומתית, בימי ראשון, וגם בימי חמישי (בתיאומי זמנים, כמובן). רבותי, מנהלי הרכבת – ודאי תוכלו לסדר זאת. גם אם הרכבת היא מונופול.
עובדה: חזרנו מבאר שבע לעכו ביום שלישי לפנות ערב. ברכבת היו נוסעים רבים, אך לא יותר מדי. אנשים השתמשו בתא השירותים, אך לא סתמו אותו. הרכבת יצאה בזמנה והגיעה בזמנה. כאילו רצו אנשי הרכבת להראות לנו: נוכל לתת שירות גם כך. אין להתייחס לשינויי עומס כמו אל גזירה ממרום, אלא לקחת זאת כאתגר. הרי איש אינו נוסע ברכבת חינם – משרד הבטחון משלם לרכבת ישראל תמורת הסעת החיילים, והשירות הלקוי שהחיילים מקבלים הוא גזל כספי הציבור; צפיפות מוגזמת היא נזק ודאי לרכוש צה"ל ועלולה לגרום לפגיעה בבריאות הנוסעים (או, ח"ו, גרוע מזה).
בברכה
דורין ודניאל דותן, צפת
העתק: הנהלת רכבת ישראל
posted by Doreen Ellen Bell-Dotan, Tzfat @ 2:01 PM
