כתבי דניאל

ב"ה קטעים קצרים ובינונים, הגיגים ורעיונות לחיים הוגנים. כל הזכויות שמורות See my Yahoo! Profile: http://profiles.yahoo.com/danieldotantzfat

Thursday, March 05, 2009

תלונה על צפיפות ברכבת

אל משרד הבטחון, פניות הצבור
משרד התחבורה, פניות הצבור

נסענו ברכבת מעכו לבאר שבע ביום ראשון האחרון, ה-1 במרץ ש"ז. רצינו 'לתפוס' את הרכבת היוצאת מעכו ב-09:48 לבאר שבע. עמדנו על הרציף מס' 1 בתחנת עכו, ממנו – על פי ההכרזה הרשמית וכן בדרך כלל – אמורה הרכבת לצאת. עד 10:05 לא באה שום רכבת לתחנה ולא היה כל הסבר לאיחור. לפתע התעורר הרמקול לחיים וממנו בקעה הודעה, בקול בהול במקצת, המורה לנו לעבור מיד לרציף מס' 3 דרך המנהרה. עשינו זאת, עם כל חפצינו, בזריזות מרבית. ברציף מס' 3 חכינו עוד כ-10 דקות ואז הגיעה רכבת מן הדרום. הקורא ברמקול דרש מהנוסעים, שהתעתדו להגיע ברכבת זאת לנהריה, לרדת לרציף ולהמתין לרכבת מיוחדת שתקח אותם לנהריה ואנו הוזמנו לעלות על אותה רכבת. יצאנו מעכו ב-10:25.

עד חיפה הרכבת אספה נוסעים נוספים עד להתפקע. חיילים ישבו על הרצפה בכל מקום. לא יכולנו לעבור מרוב צפיפות. נסיון להשתמש בתא השירותים היחיד שיכולנו להגיע אליו הסתיים במפח נפש: האסלה היתה סתומה לחלוטין מרוב השימוש בה. ביציאה מתחנת חוף הכרמל נעצרה הרכבת ללא תנועה, וברמקול הכריזו כי "הרכבת עמוסה מדי ולא תוכל להמשיך אלא אם כן יירדו כל העומדים במעבר וימתינו לרכבת הבאה 5 דקות". רבים ירדו; רבים אחרים (מנסיון מצטבר, לדאבוננו) לא האמינו ל-"5 דקות" זה ונותרו ברכבת. בסופו של דבר הרכבת יצאה לדרך בכל זאת והגענו לבאר שבע באיחור של שעה לפחות. כך, כמו בקר לשחיטה, מובילים בני אנוש בישראל.

אחד מאנשי תחנת באר שבע נעלב, בשם "רכבת ישראל", כשאמרנו לו שלא היו שירותים ברכבת. היה עלינו להסביר לו כי פירושה של אסלה סתומה הוא חוסר יכולת להשתמש בשירותים, כלומר: אין שירותים ברכבת. נסעה אתנו אשה בהריון מתקדם. ייסוריה של הרה הממתינה 3 שעות כדי להגיע לשירותים מסודרים אינם סוד. זרמנו אל השירותים בתחנת באר שבע, וחיילת אחת אמרה כי "זה עוד היה מרווח, יחסית לימי ראשון אחרים." כלומר, לפי התרשמותה, בנסיעות קודמות היא סבלה יותר מצפיפות ודוחק. "אז למה אתם לא מתלוננים?" דורין שאלה אותה. "דבר אל הקיר," היא ענתה. אנו מקווים להיווכח כי היא טעתה, ויש כתובת לתלונה על השירות ברכבת.

כל אחד יודע כי בימי ראשון הרכבת עמוסה. אנו מבינים כי בעיה דומה קיימת בימי חמישי. אנחנו, ב"ה, גמלאים, ונוכל להחליט כי מעתה לא ניסע ברכבת בימי א או ה. אבל החיילים, הסטודנטים ושאר הנוסעים הרגילים בימי א/ה אינם קובעים לעצמם את מועדי הנסיעה, כלומר: הם נידונים לנסיעה מפרכת ומבזה. מדוע על החיילים והסטודנטים להגיע ליעדיהם מותשים כאילו עשו את הדרך ברגל? הלא כל הנחוץ הוא הנהגת רכבת אחת נוספת, דו-קומתית, בימי ראשון, וגם בימי חמישי (בתיאומי זמנים, כמובן). רבותי, מנהלי הרכבת – ודאי תוכלו לסדר זאת. גם אם הרכבת היא מונופול.

עובדה: חזרנו מבאר שבע לעכו ביום שלישי לפנות ערב. ברכבת היו נוסעים רבים, אך לא יותר מדי. אנשים השתמשו בתא השירותים, אך לא סתמו אותו. הרכבת יצאה בזמנה והגיעה בזמנה. כאילו רצו אנשי הרכבת להראות לנו: נוכל לתת שירות גם כך. אין להתייחס לשינויי עומס כמו אל גזירה ממרום, אלא לקחת זאת כאתגר. הרי איש אינו נוסע ברכבת חינם – משרד הבטחון משלם לרכבת ישראל תמורת הסעת החיילים, והשירות הלקוי שהחיילים מקבלים הוא גזל כספי הציבור; צפיפות מוגזמת היא נזק ודאי לרכוש צה"ל ועלולה לגרום לפגיעה בבריאות הנוסעים (או, ח"ו, גרוע מזה).

בברכה
דורין ודניאל דותן, צפת

העתק: הנהלת רכבת ישראל